With his first Dogma-95 film director Lars von Trier opens up a completely new film platform. With a mix of home-video and documentary styles the film tells the story of a group of young people who have decided to get to know their “inner-idiots” and thus not only facing and breaking their outer appearance but also their inner.
הזוכה הגדול של מסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן השנה הוא מלודרמה קולנועית על שתי אחיות, אאורידיסה בת ה-18 וגואידה בת ה-20, האוהבות זו את זו בלב ובנפש. כל אחת מהן טיפחה חלום: אאורידיסה שואפת להיות פסנתרנית מקצועית, ואילו גואידה מפנטזת על אהבה. אך המציאות המעמדית של נשים בריו של שנות ה-50, המתבטאת באכזריות השמרנית של אבי המשפחה ושל שאר הגברים בחייהן, מפרידה ביניהן ושולחת כל אחת מהן למסלול חיים נפרד ורצוף מאבקים. עלילת הסרט, שקוויה עדינים ומורכבים, מבוססת על רומן עכשווי מאת מרתה בתלה ומתארת את סיפורן של נשים החותרות לחיים עצמאיים ומלאי משמעות. כדי לתאר את החיים השקופים של שתי הגיבורות נוקט הבמאי כרים איינוז בגישה מסוגננת, ומסתייע לשם כך בכישוריה של הצלמת המחוננת הלן לובאר.
העלילה עוקבת אחר חמישה קרובי משפחה, סבלים גרוזינים, אשר מתכננים לבצע שוד יהלומים, אך נתקלים בקשיים עקב חיכוכים ובעיקר יצריהם המיניים עם נשות המשפחה. מנהיג השוד, בחו (רמי הויברגר), בוגד בקביעות באשתו העקרה בטענה שהוא עושה זאת כדי להביא ילדים; אחיו, ואז'ה (יובל סגל), מאוהב במרגו (רונית יודקביץ'), אמה של ארוסתו, קטו (בקי גריפין), אותה הוא מאלץ להנשא לו כדי להתקרב אל מרגו; גיסם של השניים, אוטרי (ליאור אשכנזי), נשאר לבדו אחרי שאשתו, ציאלה (אורית שר) עוזבת אותו עם ילדותיו אחרי שאוטרי מכה אותה, בעוד אבי המשפחה גאורגי (מוני מושונוב) צריך להתמודד עם בתו הקטנה מריתה (רותם זיסמן) שמאוהבת בבחור שאינו גרוזיני, וגם להשליט סדר במבצע ובמשפחה; פונצ'יקה (מנשה נוי) סובל מבעיות כספיות קשות בעקבות הימורים; וג'מאלי (דובר קוסאשווילי), אשר מאמין כי חלקו בשוד יגדל אם יביא לבחו כמה שיותר בחורות.