היא חובשת קרבית, גרושה, אם לילד בן 5. סמלת מגי סוואן, שזכתה בעיטורים על אומץ לב ומסירות, חוזרת הביתה מאפגניסטן, בכיס האפוד תמונה של הבן שלה אותו לא ראתה זמן ממושך. לאכזבתה הוא לא מחכה לה בבסיס בו ממתינות המשפחות לשוב יקיריהם משדה הקרב. במקומו היא מוצאת את הגרוש שלה שמנסה להסביר לה שבנה, פול בן ה-5, לא רוצה לראות אותה, הוא חושש מפני החיילת הזרה. למרות זכרונות המלחמה הקשים מגי מגלה כי דווקא היותה חיילת מהווה יתרון בנסיונות שלה להתקרב מחדש לפול. הרובה שלה, צי המשאיות הצבאיות והבסיס הצבאי גורמים לילד לשוב ולחייך ולחבק. החיים נראים לפתע יפים יותר, רק שאז מגיעה הידיעה שהיחידה צריכה לחזור לאפגניסטן וגם בעלה לשעבר מודיע שאם תחזור הוא מגיש בקשה למשמורת בלעדית על פול...