"הסיפור שלנו היה על ידידות רגילה ללא תהילה, בין נשים שחיות בניו יורק, רווקות ובודדות, לבין השוערים שדואגים להן, משמשים כשומרי הסף, שומרי הראש, אוזן קשבת ודמות אב."

"זרקתי שאלה אחרונה, 'היית אי פעם מאוהב?' לדבריו איש מעולם לא שאל אותו את זה בראיון. 'כן', הוא ענה לבסוף. 'אבל הבנתי את זה רק כשהיה מאוחר מדי.' ואז הוא ביקש ממני לכבות את מכשיר ההקלטה שלי. לחצתי על עצור."

"החיים הפרטיים שלי היו סיפור אחר. באהבה אי אפשר להסתתר, צריך לאפשר למישהו לגלות מי אתה, אבל לא היה לי מושג מי הייתי מרגע אחד למשנהו."

"נערכנו מחדש, לא שטופי אדרנלין וכוח רצון לנצח בכל מחיר, אלא עם סבלנות ועם שליטה שהגיעה מפני שלא רצינו שזה יסתיים, שלא יסתיים הקיץ, שלא תסתיים הילדות של הבן שלנו או שלא יסתיים המשחק, אף פעם."

"אין זמן שבו מתאים ליפול מהספה על כוס מרטיני ולהתחיל לאבד כמות דם מסכנת חיים, אבל שזה יקרה באמצע דייט מבטיח זה בהחלט לא הזמן המתאים."

"הוא היה נאה מאוד. הוא לבש סוודרים אפורים עם צווארון גולף והיה לו ריח של אפטרשייב מנטה ושל ספרים ישנים. הוא היה בן 55 והתגרש לאחרונה בפעם השנייה. הוא היה אבא שלי. אבל לא באמת אבא שלי."

"לא הייתה ערבות לכך שבחירה באימוץ פתוח משמעותה קבלת ילד מהר יותר... למעשה, הסוכנות שלנו הזהירה אותנו שבתור זוג גאה, ככל הנראה צפויה לנו המתנה ארוכה."

"אהבה מבוגרת היא שונה. כשאנחנו בגילאי 70 ו-80 כבר עברנו מספיק עליות ומורדות בחיים כך שלמדנו להכיר את עצמנו, ולמדנו להתפשר. קו הסיום התקרב."