על אהבה שגורמת לבכות. אדה (אפסנור סנקטוטן) היא בחורה צעירה ויפה המתגוררת בכפר. היא איבדה את הוריה בצעירותה וגדלה עם דודה המבוגר (דורול בזן). מתוך אהבתו הרבה לכסף, הוא מתכוון לחתן אותה עם פושע ואדה כמובן לא רוצה בכך. ההצלה שלה מגיעה במקרה (ואולי לא במקרה בכלל), כשיוסוף (דניס קן אקטס) מוצא את הארנק שלה, ובו מכתב שכתבה לאימה המנוחה. בגלל שגם הוא יתום מהורים, המכתב מעורר בו אמפתיה ורגש והוא מרגיש חייב להשיב אותו לבעליו. כשהוא אכן מחזיר לה אותו, יוסוף מזהה שאדה נמצאת במצוקה וגם מתאהב בה. הוא משכנע אותה לבוא אתו לאיסטנבול ומשם הכל היסטוריה. אדה מגלה את עצמה בעיר הגדולה ומתחילה לחיות חיים מאושרים שלא היו לה בכפר, אבל גם מתמודדת עם רגשות חדשים שלא הכירה קודם. אילו רגשות היא תחוש? ולמה האהבה בוכייה?